עיצוב תעשייתי, הוא ייחודי בכך שהוא מאפשר לפתח, כמו גם לעצב מוצרים – החל מן השרטוט הראשוני, עד למוצר המוגמר. כלומר, נניח ויש לנו “אלברט איינשטיין” מסוים, שיושב בכיסא שלו, מהרהר בנפלאות היקום, מסתכל על הכוכבים, ואומר לעצמו (או לחבר), “יודע מה, זה היה יכול להיות נפלא, אם הייתה לנו תיאוריה שמסבירה כל מיני דברים, ואפילו, אם היה לנו מכשיר שהיה יכול למדוד את זה…”
זיהוי הצורך
ובכך, אלברט היקר היה יושב, מזהה את הצורך, בתחום מסוים – ומתחיל להגות בראשו פתרון. הפתרון היה יכול להיות דיי פשוט, אולי, לדוגמה, לקחת שעון, לשים אותו בתוך צלחת מסתובבת… ולבדוק אם הזמן מתקדם לאט או מהר יותר, יחסית לשעונים שלא נמצאים באותה צלחת מסתובבת. וזה יכול להיות הרעיון הראשוני, סרטוט למכונה, שבודקת יחסיות של זמן.
ואז, עם הזמן (משחק מילים שאולי היה מכוון, ואולי לא), היה מוצא אלברט דרך להביא את זה לשוק, אולי להכניס את זה לעסקים, ואפילו מכוני מחקר – והמוצר שלו היה מופיע בעוד ועוד מקומות, ומשמש עוד ועוד גופים בחברה. ובכך, היה אלברט הופך רעיון, לאלמנט ממשי, שמשפיע על אנשים, ותומך אותם בעבודתם. שהרי, רבים מההישגים, עומדים על הישגים קודמים שכבר נעשו. וכל הישג, נבנה על הקודם, ומאפשר התקדמות נוספת. וכל כלי שאנחנו מביאים לתעשייה, יכול לתמוך שיטות מחקר, יצירה ועשייה חדשות, ולהביא עוד דברים לעולם.
יצירתיות, תשוקה לעזור והבנה של צרכים
ואמנם, סביר שלא נגדיר את אלברט איינשטיין כמעצב תעשייתי, ועם זאת – זה, פחות או יותר- הדרך בה אנחנו רואים את הדבר. כדי להצליח לעשות את זה, יש עניין להחזיק בכל מיני כישורים שונים. לדוגמה, היכולת לחשוב על רעיונות חדשים, או לפחות – היכולת להתעניין באנשים, בחיים שלהם, ובמה שהם חווים.
לדוגמה, אם אני מחליט שאני רוצה להמציא דבר מה חדש, איך אדע מה להמציא? סביר להניח, שמה שיגרה את דמיוני (כמובן, יש המון שיטות לגלות רעיונות חדשים, ויש אנשים שמקבלים “הבזקי תודעה והשראה”), יכול להיות צורך ברור של אדם בעולם שלי. אני רואה מה הוא צריך, ואני חושב מה אני יכול לעשות.
בין אם זה להביא שינוי למצב קיים, או להביא דבר מה חדש לחלוטין – שפשוט “עובר דרכי”, ומתגשם דרך הכלים שלי. כך, שלכל הפחות, כדי לעסוק בעיצוב תעשייתי, היינו אומרים – שיש עניין להחזיק ביכולת להתעניין באנשים, לשמור על ראש פתוח (כדי שיהיה מקום ליצירתיות להתהוות), ולהחזיק בכישורים שמאפשרים את השרטוט, ו/או את הידע של בניית מוצר.
כי בסופו של דבר, ככל שאנחנו מבינים יותר, כיצד לבנות דבר מה – ברגע הנכון, אנחנו יכולים לקלוט שאותו דבר שיש לנו יכולת לבנות, הוא בדיוק מה שנדרש, כדי לעזור למישהו. ובכך, רעיון יכול להתחיל…
בשורה התחתונה:
- עיצוב תעשייתי זו פונקציה של התעניינות באחרים
- צריך את היכולת לעזור לאנשים, כדי שיהיה אפשר לחבר בין הצורך לפתרון
- היכולת הזו יכולה להיות יצירתיות, כמו גם כלים פרקטיים, כמו יכולות עיצוב, שרטוט, בניית מוצר, וכיוצא בזה
